כשחושבים על להיות עצמאי עולים שני קולות עיקריים: הקול הנושם, הבוחר, שמביא איתו מחשבות על חופש כלכלי, על חופש בביטוי עצמי, בקבלת החלטות, בניהול הזמן שלנו, על תרומה לעולם והגשמת השליחות שלנו.
זה קול מרחיב שמניע הרבה אנשים לעשות את הצעד האמיץ הזה לעולם העצמאות והיזמות.
ואז מגיע הקול השני – הקול המכווץ יותר – זה שמספר לנו על חוסר ודאות כלכלית על חוסר בטחון בסיסי ביכולת שלנו לפרנס את עצמנו וכשהכיוון הזה מופיע – כל תחושת החופש שלנו נעלמת.
וכך רוב העצמאים נעים בין נשימה לפחד – ומתרגלים לחשוב בטעות שהשניים הללו שלובים. שככה זה שעצמאות וחוסר ודאות הן זוג בלתי נפרד.
תרשו לי להיות ישיר לנפץ את השטות הזו.
גם בלהיות שכיר יש חוסר ודאות כלכלית (ומשבר הקורונה הוכיח את זה בצורה ברורה)
ועצמאים שבחרו להבין גם בעסקים ולא רק במקצוע שלהם, ניפצו את המשוואה הזו.
עסקים שבחרו לצאת מהמקום הנוח של "לזרוק" את החומר אצל רואה החשבון פעם בחודשיים של לדעת פעם בשנה כמה כסף נשאר להם אם בכלל של להתגלגל ולסחוב אובליגו מחודש לחודש ולהירדם עם המחשבה שלא ברור כמה כסף יש לך לצרכים שלך
עסקים שבחרו להרוויח לדעת בזמן אמת כמה כסף נשאר להם כרווח מכל עסקה עסקים שבחרו לא להיות מופתעים והצליחו לייצר שכבות של חוסן פיננסי בעסק שלהם
אצלם – המשוואה הזו כבר לא קיימת.
בעולם יש מעל חצי מיליון בעלי ובעלות עסקים שבחרו לפעול להשגת בהירות ושליטה בכספים של העסק, ועם אלו הגיע גם שקט נפשי.
