התשובה לשאלה הזו נמצאת דווקא בעקרונות הפסיכולוגיים – התנהגותיים של השיטה:
הרבה בעלי עסקים יודעים את החשיבות של כמה חשוב לחסוך, כדי שיהיה כסף בצד אבל בפועל חלקם הגדול לא מסוגלים לעשות את זה.
זה בכלל לא משהו שהם מחשיבים כאפשרי, לרוב בעלי העסקים אין מספיק כדי למשוך לעצמם שכר אז "על מה אתה מדבר בכלל כשאתה אומר לשים כסף בצד?"
אבל זה חלק עקרוני מהשיטה.
לפי שיטת "Profit First" סדרי העדיפויות משתנים ואנחנו מכריחים את עצמנו גם למשוך שכר וגם לשים כסף בצד כדי לבנות חוסן.
חוסן כלכלי אומר:
יציבות בימים של טלטלה,
יציבות בימים שאין יציבות.
כחלק מההטמעת ההשיטה אנחנו נערכים ליום סגריר, יום שבו יכול להיות מצב ששלושה, אפילו שישה חודשים.
אין הכנסות לעסק ועדיין שיהיה כסף בצד להוצאות.
לכן אנחנו מאגמים את החובות של העסק כהוצאה, ובתוכנית שאנחנו בונים יש גם גורם של חסכון וגם גורם של כיסוי חובות.
יהיו כאלו שיאמרו שפיננסית זה לא הגיוני, אך השיטה אומרת שאנושית זה לא הגיוני.
חובות הם תוצאה של הרגל.
והאמת – שגם רווח.
כדי להשתחרר מההרגל של עבודה עם חובות, צריך ליצור מראש, הרגל חדש של יצירת רווח, מההתחלה.
ההרגל הזה מחליף את המסילה שנסענו עליה, ואז כשאנחנו מסיימים לשלם את החובות וההלוואות,
מעבר לרווח שצברנו, מתפנה לנו גם סכום כסף שהיה "צבוע" עד עכשיו לכל שימוש שנרצה.
אנחנו יכולים אפילו להשקיע אותו בהתרחבות של העסק בצורה בטוחה כי הוא לא יפגע ברווחיות.
מייק מקאלוביץ' מייסד השיטה אומר:
"רווח צריך להיות הרגל ולא אירוע"
הכל טוב ויפה, אבל תכלס'?
תכלס':
מאז שהתחיל משבר הקורונה אני מקבל הרבה הודעות מבעלי עסקים שעבדתי איתם בשנה האחרונה להטמעת "Profit First" בעסק שלהם.
אלו הודעות של "תודה. איזה מזל שהטמעתי את השיטה שבתוך כל הבלגן הזה יש לי לפחות פינה קטנה של ודאות ושקט ורוגע בזה שיש לי כסף בצד שיושב במיוחד למקרים כאלו שהם ממש לא צפויים."
